לשמח לבב אנוש

שני פרויקטים שונים ומיוחדים של היחידה מוקדשים לחברי עמותת אנוש, המסייעת למשתקמי נפש למצוא דרך בריאה להשתלב בקהילה ולהתמודד עם אתגרי הסטיגמה. באירוע המסורתי התגייסו הסטודנטיות לאמנות לחדש ולשפץ את המועדון – וזו הזדמנות נפלאה לשמוע על הקסמים האנושיים המתחוללים בו כל יום

עמותת "אנוש" מסייעת למשתקמי נפש בכל רחבי הארץ למצוא תעסוקה, להשתלב בקהילה ולהנות מחוויות העשרה. בנוסף לסטודנטיות לאמנות הפועלות במרכז התעסוקה, במועדון העמותה בשדרות (מרכז קשת) מעבירים מידי שבוע סטודנטים פעילים חוגים למשתקמים, שכאן הם החברים. החוגים מעשירים את חוויתם ועוזרים ביצירת קשר אישי בינם, דרך יצירה, תיאטרון, בישול וספורט. לימור מקס, סטודנטית חייכנית בת 24 לאמנות, תרבות, יצירה והפקה פעילה במועדון כבר 4 שנים. לימור מרכזת את המועדון בשדרות, אליו מגיעים כעשרים משתקמים מידי יום פעילות. "בימים שהסטודנטים לא מגיעים" מספרת לימור, "נורא משעמם פה והמשתתפים פורשים והולכים הביתה" בניגוד למסגרות אחרות, לכאן הם לא חייבים להגיע, זו פעילות העשרה. "הם מצפים בכל פעם מחדש למפגש עם הסטודנטים. כשהם כאן כולם מגיעים מאושרים. גם אלו שבוחרים לא להשתתף, דואגים לא להפסיד חוג. העמותה נועדה להחזיר את חבריה לחיים בקהילה נורמטיבית, במפגשים האלו זה בדיוק מה שקורה". "אני חושבת שהמקום מאד תורם להם להתמודד עם הסטיגמה המאוד קשה על נפגעי נפש שיש בחברה שלנו" מספרת לי טובי מפרויקט 'מעשה אנושי' "אנשים מסתכלים עליהם באור לא נכון, מתרחקים מהם ומתייגים אותם. כאן הם יכולים להיחשף לבני אדם, צעירים, שרואים אותם כמו אנשים רגילים- והם באמת לא שונים בשום צורה- התחושה הזו נותנת להם משהו, היא מחזקת אותם".

באירוע אמצע שנה המסורתי של היחידה למעורבות חברתית שיפצו הסטודנטיות את מועדון העמותה. הצבע הדהוי הוחלף בגוון חדש ונעים, הריהוט שופר ועל הקיר צוייר בגדול סמל הסניף החדש שעוצב קודם לכן עם החברים. הסמל, בית המוקף בטביעות ידיים צבעוניות, "מסמל את תחושות של בייתיות, חברות, חיבוק ויצירה" סיפרה לימור והמשיכה, "זה משקף בדיוק את כל מה שאנחנו מנסים להעניק כאן. הכל מסודר בצורה של צמיחה ופריחה. אחרי שהמשתתפים ראו שציירנו את הסמל הם היו בהלם מוחלט והמועדון לבש אווירת חג. זו היתה שיחת השבוע ומרוב התרגשות לא היה ניתן להעביר פעילויות שגרתית כמה ימים. ההערכה העמוקה שלהם לכל דבר שאנחנו עושים למענם נותנת להם דחיפה להשקיע יותר ביצירות שלהם ובאווירה בכלל".

"אני חושבת שאם החוויה כאן היתה מסתכמת בכמה רגעים של אושר, לא הייתי נשארת כל כך הרבה זמן" מתוודה לימור "התחושה היא שאנחנו באמת מצליחים לעשות משהו משמעותי עבורם ומקבלים חזרה המון. התחושה הזו מלווה אותי כל פעם שאני נכנסת למועדון" היא המשיכה, "הסטודנטים שפעילים כאן נפלאים אחת-אחד. ההתחלה תמיד לא פשוטה אבל כשנכנסים לזה הקשר עם החברים פשוט מדהים. כל פעם שהחברים רואים אותי הם מתרגשים וממש רצים אלי, מחויכים ושמחים. אנחנו בקשר כזה שהם כבר יודעים עלי הכל, אפילו מתי אני נוסעת להורים. אבל גם יש צד קשה בפעילות. צריך להיות כל הזמן מאד קשוב, רגיש ותמיד טיפה קשוח. כמו ילדים, החברים בודקים את הגבולות שלך כל הזמן, למשל פתאום הם ינסו להפחיד אותך כדי לראות איך תגיבי וכל הזמן ינסו לברר מה אתה חושב עליהם באמת. צריך לבוא עם המון רגישות, סבלנות והרבה הומור- הצחוקים יחד, על עצמנו ואחד על השני, עוזרים מאוד לקרב ולאחד אותנו. אני ממליצה מעומק הלב, לכל סטודנט למצוא את המקום שממלא אותו בתחושה הזו ולהעשיר את השנים האלו של הלימודים".

"בעזרת האמנות אנחנו יוצרים איתם קשר אישי" מספרת לירון יערי היא גם סטודנטית לאמנות ותרבות ופעילה בפרויקט 'מעשה אנושי' "למשל, עשינו לפני כמה זמן שיעור בסימן יפן. אז מצד אחד זה איפשר לנו ללמד על התרבות היפנית ועל אמנות הקליגורפיה ומצד אחר זה נתן לכל אחד מקום לצייר ולהתבטא". בעוד שבמועדון אנוש מעבירים הפעילים מגוון סוגי סדנאות ולקהל גדול יחסית, במעשה אנושי מתמקדים רק בפעילויות אמנות ורק בקבוצה קטנה של כחמישה משתתפים. "הם נהנים מהיצירה וחלקם גם מאד מוכשרים ומפתחים כאן את הכישרון". מוסיפה יערי "מעבר לזה, אני גם חושבת שהפעילויות האלו מאד עוזרות להם להתפתחות האישית. עבור רבים מהם זה אתגר אמיתי לצאת מהבית ועצם המפגש עם אחרים הוא סוג של פורקן. הסטודנטיות משקיעות ביצירת אווירה ביתית וחמה ומלוות אותם כל שלב במטרה שה'ביחד' הזה יחזק אותם ויתרום לביטחון העצמי שלהם ויעודד אותם להעיז ולהיחשף לאחרים. "למשל יש אצלנו מישהו שלא הסכים לגעת בצבעים" מספרת יערי "הוא פשוט לא היה מוכן. אבל לאט לאט הוא נפתח, החל לצייר והיום הוא כבר ממש נהנה מזה ואפילו מגיע לציורים יפים. רק לראות את הדברים האלה, לדעת שעזרת לבן אדם להתמודד עם הקושי שלו, זו תחושה מדהימה והיא משנה לגמרי את ההרגשה העצמית שלך. מלבד זה, אמנות היא עולם במלואו ומי שאוהב את התחום, במיוחד את החלק של ההוראה, יכול ללמוד כאן הרבה על מה לעשות בפועל. המקום הזה עזר לי ללמוד שאני רוצה להמשיך לעסוק בחיים שלי באמנות ובפעילות החברתית".

צביעת מועדון אנוש

לי טובי, גם הפועלת עם לירון ב'מעשה אנושי', סיפרה על עוד דרך שבה לדעתה הפרוייקט תורם לסטודנטיות ולחברים "אפשר לראות איך לאט לאט הפרוייקט מזיז אותם מהמקום הנח אל מקום יותר חדש. בפורים למשל, יצרנו כולנו ביחד רעשנים. חלק מחברי העמותה אצלנו באים מרקע שלא מכיר את מסורת החג, אז הסברנו להם שעושים רעש בכל פעם כששומעים את שמו של המן ולמה. התחלנו לקרוא את המגילה ובסוף התגלגל לכך שכולנו שרנו ורקדנו יחד. זה היה מאד כיף ובוודאי שזה עדיף משהם יעבירו את החג לבד בבית" משתפת לי "אנחנו מאד משתדלות לשמח אותם ולעזור להם להתרחק מעט מהמורכבויות שהם מתמודדים איתם. לדוגמא, יש לנו משהי שהבן שלה מאד חולה. כאן אנחנו מנסות למנוע ממנה להתעסק בזה ובמקום לדבר איתה על הקושי אנחנו דואגות שהיא תהנה ותחוש הפוגה".

לי גם סיפרה משהו קטן על עצמה. " אני אף פעם לא הדרכתי לפני הפרוייקט ובהתחלה הייתי מאד לחוצה לפני פעילויות שהייתי אמורה להעביר. יש לי קצת פחד מלהופיע מול קהל ולפני השיעורים הייתי כל הזמן מודאגת איך צריך ללמד, מה צריך לעשות, מה להגיד. אבל עם הזמן ראיתי שהפעילויות תמיד יוצאות מהנות וההדרכה עזרה לי מאד להתמודד עם הפחד שלי. אני מאד שמחה על ההזדמנות שקבלתי לקחת חלק בעמותה ומקווה להמשיך בתחום גם אחרי הלימודים".

הדס קולטין, סטודנטית בת 25 מגבים סיפרה על החוג לבישול שהיא מעבירה. "החוג החל בשם 'מסביב לעולם' וכל מה שחברה שלי ואני היינו עושות היה להציג צילומים מארצות שונות ולחפור עליהן. זה כמובן לא היה להיט גדול. אז יום אחד החלטנו לעשות 'יום מרוקו' ולהכין ספינג'. פתאום, איך כשהלכנו למטבח, נוצרה מין התלהבות כזו, היה אקשן והתרגשות. הם לא הפסיקו לדבר על זה כל השבוע. חוץ מהכיף שבבישול בקבוצה, הרבה מהאנשים שבאים הנה אוכלים את ארוחת הערב שלהם כל יום לבד. ממש שמחנו שהצלחנו לבנות איתם מסגרת פעילות חדשה שמאפשרת להם לאכול כל שבוע בקבוצה גדולה, להרגיש משפחה וכך גם לחזק את הקשרים בינם לבין עצמם, עם המועדון ואיתנו".

היחידה למעורבות חברתית מזמינה את כל מי שאוהב/ת ללמוד, לעזור, ללמד, ליצור, ליהנות מפעילות צוות מכל הלב ולגלות צדדים אנושיים חדשים, להגיע למשרדי היחידה שליד משרד הדיקן ולברר פרטים.